אשת העסקים שלי גפני בחרה לשמור את הדם הטבורי בתא לחיים
- איך ומתי שמעת על האפשרות לשמור את הדם הטבורי?
"כבר בילד השני שמעתי . זה היה עדיין מאוד בתול אבל שמרתי. עם אוריין זה היה לי ברור שאני עושה את זה- לא הייתה בכלל שאלה.
לפני ההיריון הקודם, פנו אליי ויידעו אותי. אמנם קשה לחשוב על דברים רעים כשאת מחכה למשהו כל כך טוב אבל אין מה לעשות, צריך להיות מציאותיים כדי שחס וחלילה לא להצטער. זה כמו ביטוח חיים -אתה אומר שעדיף לשלם כל החיים ולא קורה כלום אבל עדיף שיש. " - מה חשיבות השימור מבחינתך?
"קודם כל לטיפול במחלות שכבר מטופלות. דבר שני – הטכנולוגיה כל הזמן מתפתחת ואין לדעת מה יתאפשר בעתיד לעשות מדם חבל הטבור. אצלי במשפחה יש המון מחלות, סרטן, ואולי באחד הימים יהיה אפשר לטפל אם חס וחלילה יהיה צורך. אם דבר כזה קטן,לא כואב ולא מורגש, ויש את האפשרות לעשות את זה אז אני לא רואה סיבה לא לעשות.עדיף שיהיה מאשר שלא." - למה בחרתם תא לחיים?
"שמענו עליהם דברים טובים, זה נשמר בארץ ולא בחו"ל – אז זה מאוד נוח. מאוד היינו מרוצים מהשירות. " - האם הרגשתם הפרעה או חוסר נוחות?
"לא הרגשנו שום דבר. זה לא משהו שאת בכלל מודעת אליו. את לא מרגישה שום דבר. ממש כמו חלק בלתי נפרד מתהליך הלידה. לא הייתה שום התערבות בתהליך הלידה הרגיל. הכול היה כרגיל, תקין, לא מורגש- חובה לעשות." - איך ההרגשה לאחר מעשה?
"שנתתי משהו טוב לילד שלי, איזשהו ביטוח טוב לחיים. מקווה שלא אצטרך אבל אם כן, חס וחלילה, אז זה טוב גם לתינוק וגם למשפחה." - האם יש לך עצה לאמהות שבדרך?
"שיש דברים שלא אומרים להם לא – וזה אחד מהם. עדיף שיהיה מאשר שלא יהיה. זה לא כרוך בשום כאב. אם משהו היה קורה היית חושבת- הייתי נותנת את העולם בשביל לעזור. אז זה לא לתת את העולם – זה לתת משהו קטן."
